גירושין אחרי לידה ראשונה

גירושין אחרי לידה ראשונה

בגירושין חווים טלטלה נפשית מאוד קשה ותחושת אובדן אדירה. זו תקופה מורכבת שמביאה עימה התמודדויות שלא מוכרות מהעבר ושמשאירות את המתגרשים בודדים מאוד. חוויה זו קשה עוד יותר להורים חדשים המתמודדים עם אתגרי ההורות הראשונה וכן עם פרידה מבן/בת הזוג. ישנם לא מעט זוגות שלאחר הלידה נמצאים במשבר נישואין המביא במקרים מסוימים, לצערי, לגירושין.

בתחילת תהליך הגירושין עוצמת הרגשות היא אדירה, מוצפים בכעס, תדהמה, כאב, שנאה, אכזבה, ותחושת כישלון. בד בבד עם חווית הגירושין הקשה, על ההורים להכיל את התינוק, להיות מכווננים לו ולצרכיו, להאכיל, להרגיע, להרדים, להחזיק ולחבק.

עובדת היותך הורה לרך נולד, המתמודד גם עם משבר נישואין המוביל לגירושין מעלה את דרגת ההתמודדות לקשה ביותר. חלק מהנשים והגברים במצב זה יצליחו לגייס משאבים פנימיים להתמודד עם המשבר ועם גידול הרך הנולד, אחרים יצליחו לגייס גם משאבים חיצוניים, תמיכת משפחה וחברים. בתקופה שכזו יש צורך עז להיות מוחזקים, מחוזקים, ונתמכים על מנת להצליח במטלות הרבות הכרוכות בגידול הילד.

מנקודת מבטה של האם:

כשהתינוק עוד קטן סיכוי גדול שיפסוק בית המשפט את המשמורת על הקטין לטובת האם, כך שהמציאות שנוצרת היא שהאם מתמודדת לבד עם גידולו. אם הילד חולה, וזה לא מתוזמן אף פעם עם ביקורו של האב, על האם להתמודד עם מצבים קשים וחדשים לבדה, לטפל בו, לקחת החלטות חשובות, להיות ערה לבדה בלילות. גם התמודדות עם רגעים משמחים בהתפתחותו, כשמתחיל ללכת ולדבר, נחווים לבד, ומעצימים עוד יותר את תחושת הבדידות.

מנקודת מבטו של האב:

במידה והאב הוא גם משמורן, וגם אם מבלה עם התינוק פחות שעות מהאם בשבוע, עדיין עליו להתמודד לבד עם אתגרי הגדילה של התינוק. במידה והאם משמורנית, האב שמתמודד עם הפרידה מבת זוגתו, מתחיל לחוות גם פרידה מהילד. קיימים אבות רבים שעוד בשנתו הראשונה של הפעוט מחתלים, מקלחים, משחקים, ומבלים זמן יקר עם התינוק, יוצרים קשר דואג מחזיק ומטפל. עקב הפרידה, על האב להתנתק מהפעוט, לפגוש אותו לזמנים קצובים מראש, בעוד הוא חש פספוס וגעגוע עז. מהיכרות עם כל כך הרבה סיפורים אישיים של אבות בקליניקה, מכל תקופת הגירושין, זוהי אחת התקופות הקשות ביותר. לעתים המשבר האישי של האם יוצר דפוס מיוחד בינה לבין התינוק הבונה קשר קרוב ביותר, סימביוטי, שאינו משאיר מקום לשלישי, לאב. מצב זה עלול לעכב את התבססותה של מערכת היחסים בינו לבין הפעוט ולחזק את תחושתו שאינו שייך, שאינו מחובר לפעוט, שנשאר בחוץ ומאבד שליטה על חייו.

מנקודת מבטו של התינוק:

יציאה של האב מהבית, עלולה באופן לא מודע לעורר חרדה. האם אינה מוחזקת דיה לאחר הלידה, ולא רק זו, משום שמדובר במשבר גירושין, האם הנסערת שמתמודדת עם עוצמת רגשות מכל הגוונים, מתמודדת לבדה, ומשליכה את כל מאווייה על התינוק. לעתים באופן לא מודע, הוא הופך להיות קרש ההצלה שלה. התינוק באופן לא מודע מוצף ברגשות וחרדות. בנוסף, ילד כזה יוצר סוג של זוגיות עם האם, ומקומו מובטח בלי מתחרים (האב), ובכך הופך התינוק לשותף הרגשי של האם, מבלי שהוא יכול באמת להתמודד עם רגשותיה מבחינה התפתחותית.

מנקודת מבטו של הזוג:

כמובן שמצב זה יכול להחמיר במידה ומשבר הנישואין אינו המשבר היחיד שעבר על בני הזוג או על אחד מהם. טראומה מצטברת בשילוב עם גירושין, כמו למשל, אובדן של אדם יקר, הפלה, מחלה קשה, ועוד, יכולים לעורר רגשות שהודחקו והורחקו מהמודע. מצב זה עלול ליצור תגובה שהיא מוגברת לטראומת הגירושין, ולהפוך את המציאות קשה אף יותר להתמודדות והבנה.

מדוע זוג חווה משבר לאחר לידה, שמביא לגירושין ומאיים על אחדות התא המשפחתי?

לעתים בתקופת הילדות של האם או האב התרחש אובדן כלשהו, או טראומה אשר עיצבו את יכולתם להיקשר לבני אדם. עקב מצבים קיצוניים אלו, הולדת התינוק יכולה לעורר אצל האם רצון להתמזגות טוטאלית, עד כדי 'הוצאתו' של האב מהקשר. ביטוי נוסף של טראומה מוקדמת אצל ההורה, יכולה להיראות בחוסר יכולתו של האב להיות בקשר משולש, (אם-תינוק-אב). כמו כן האב יכול לחוות קינאה קשה כלפי התינוק, או קשר חזק מאוד עם משפחת המקור והתערבות יתר שלהם במיוחד בשנה הראשונה לאחר הולדת התינוק.

התוויות חשובות:

חשוב ביותר לראות בראש ובראשונה את צרכי התינוק. לפני הגירושין במשפחות מסוימות האם היא הדומיננטית בטיפול בתינוק, אך יש משפחות רבות בהן האב דומיננטי לא פחות ולעתים הוא המטפל העיקרי בתינוק, או מחזיק בתפקידים הוריים באופן שוויוני לחלוטין. בכל מקרה לטובת כולם חשוב לעודד את מעורבותו של האב ככל שמתאפשר, גם בגיל ינקות, על בסיס קבוע, צפוי, וכמעט יומיומי, אם ניתן. הדבר החשוב ביותר בתקופה זו היא לזכור שהילד אינו כלי מיקוח, וכל ריב, השפלה הדדית, או פגיעה מונחת על כתפיו ובתוך ליבו. למען רווחתו הנפשית של הפעוט, הילד והבוגר לעתיד, חשוב להתמקד בהורות, ואת הקונפליקט הזוגי להשאיר למקומות אחרים.

Reference:
Children of Oedipus/ Penelpo Jools. Couple and Family Psychoanalysis, vol. 2, No. 2, 2012.