האתגרים העומדים בפני זוגות בפרק ב' לאחר גירושין

ראיון עם עמוס רולידר ואילנית לוי

פרק ב' לאחר גירושין הוא מצב בו נרקמת מערכת יחסים בהם אחד או שני בני הזוג עברו גירושין, ולעתים מביאים לעולם ילדים נוספים. מערכת יחסים של פרק ב' יכולה להיות בעלת הזדמנות לחיים טובים יותר, יכולה להיות מהנה ומרגשת אבל מביאה איתה אתגרים מאוד גדולים לבני הזוג ולמערכת המשפחתית.

 

מתי כדאי להכיר את בני הזוג החדש?

אחרי גירושין מחזיקים בפנטזיה להקמת משפחה חדשה, מתאווים וכמהים ליצירת חיים נורמטיביים, שחיינו בעבר, רוצים לפצות על מה שלא היה בעבר, מאמינים שנוכל ליצור תא משפחתי חדש, למצוא איזון בקלות. מתוך אופטימיות זו אנחנו נוטים להכיר לילדים את בני הזוג בשלב מאוד ראשוני של הזוגיות. שלב זה בזוגית מאופיין בתקופת ירח דבש, גן עדן, מלא אהבה, התמזגות ותקווה. אך יש לקחת בחשבון כי זהו שלב בו אנחנו לא מספיק מכירים את בן הזוג.

מומלץ לעבור לשלב ההיכרות עם הילדים לאחר שחשים שמערכת היחסים הזוגית התבססה, שעברנו קונפליקטים, התמודדנו עם חילוקי דעות, ובדקנו שהתקשורת בינינו בונה וחיובית.

נשאלת השאלה מתי זה נכון ואיך להסביר לילדים לגבי מערכת יחסים בפרק ב', כיוון שהתזמון הוא מאוד ספציפי לכל אחד ולכל מי שנמצא במערכת היחסים המשפחתית. מומלץ בחום ליצור שינויים באופן הדרגתי, ולא להיחפז להחלטות ללא מחשבה תחילה.

בשלב ראשון, אפשר להתחיל עם הרעיון שיש בן זוג, מספרים לילדים שאמא/אבא הכירו אדם חדש, שהוא בן זוג, שאוהב ודואג.

בשלב השני, לעשות חשיפה לשיחות טלפוניות משותפות בין בן הזוג החדש לילדים, ככה שנוצר איזשהו קשר עם ההורה הלא ביולוגי.

בשלב השלישי ניתן ליצור מפגש קצר והדרגתי לבילוי משותף עם בן הזוג בלבד, בלי ילדיו, כדי ליצור אוירה נעימה ולא מאיימת. שלא תכלול לינה משותפת עם בן הזוג החדש.

בשלב הרביעי אפשר ליצור מפגשים יותר ארוכים, עם בילויים ארוכים יותר ואף לינה משותפת, עדיין בלי מעורבות של הילדים של בן הזוג החדש.

בשלב החמישי אפשר לדבר על ההיכרות עם הילדים, שגם צריכה להתנהל בהדרגתיות כמו ההיכרות עם ההורה הלא ביולוגי.

 

עיקרון מנחה בהתמודדות עם הילדים לכל אורך התהליך בפרק ב' הוא כנות! כלומר, עלינו לענות על שאלות הילדים ביושר ובפשטות, להתייחס למה ששאלו ולא יותר, וגם לא פחות. במידה והילדים נראים בשלים לכל השלבים נהדר, ללוות אותם ולעזור להם להתקדם בתהליך. עם ילדים שאינם בשלים ומתקשים עם השינויים, אפשר להמשיך את התהליך, אבל בקצב איטי יותר, תוך כדי תווך עם המציאות, כך שתוכלו להפוך אותה לקלה יותר להתמודדות ועיכול, להקשיב לקשיים שלהם ולנסות להיענות להם במידת האפשר.

חשוב ביותר, לנסות עד כמה שניתן להקשיב לרחשי ליבם של הילדים, ברגישות מכסימלית.

יש לזכור כי מדובר בילדים שרגילים ל 24/7 עם ההורה היחידני, ולכן כל כניסה של בן זוג חדש צריכה להיות איטית, הדרגתית ובהבנה למורכבות הסיטואציה עבורם.

 

קווים מנחים: איך לעשות את זה נכון?

חשוב מאוד לעשות הכנות לקראת השינויים, לקראת ההרכב החדש של הבית, סדרים, הרגלים, והקניית חינוך.

הלכידות הזוגית יכולה להיות המרכיב החשוב ביותר בתהליך. בני הזוג היו רגילים לזמנים האיכותיים שלהם ביחד, שהילדים אצל בן הזוג השני, ועכשיו נכנסים לפאזה שבה הם מתמודדים עם מצבי לחץ, ויש צורך בהקשבה ולכידות כדי להתמודדות עם המציאות החדשה תוך כדי חשיבה. חשוב לשים את הפנטזיה בצד ולהתמודד עם המציאות כמות שהיא והתרכז בפתרון בעיות.

יש גם צד ג', הגרוש/ה שעלולים להתסיס את הילדים בעקבות המצב החדש, או לא לדעת מקיומו של התהליך. הגרושים יכולים להיות כוח עזר במצב כזה, ומידע לגבי השינוי יכול לעזור להם לפרש לילדים את המצב, לתת למצב לגיטמציה, ולאפשר לילדים לקבל אותו יותר בקלות. למרות שאין שליטה על צד ג', חשוב לעדכן אותו, כיוון שייתכן וחלק מהתכנים יגיעו מהילדים, והוא יוכל לסייע להם.

 

מה לגבי חינוך הילדים בפרק ב'?

עולות שאלות לגבי חינוך הילדים, וסמכויות הוריות בבית החדש של פרק ב'. עולה שאלה האם החינוך הם בידי ההורה הביולוגי או בידיי שניהם? האם ההורות שיתופית או מפולגת? זאת ועוד, במאמר הבא…